ירמיהו, פרק מ״ו, פסוק ה׳

הנביא מביע פליאה על קריסתו המוחלטת של חיל מצרים האדיר, הנס מפני צבאו של נבוכדנצר מלך הכשדים. תהליך התבוסה מתחיל בשבירה נפשית, והנביא תמה מַדּוּעַ רָאִיתִי הֵמָּה חַתִּים, כלומר נתקפים באימה ופחד, ובעקבות זאת הם נְסֹגִים אָחוֹר ובורחים מן המערכה. התבוסה מחמירה לשלב פיזי שבו אפילו הלוחמים החזקים ביותר נשברים וסופגים מכות, ולכן וְגִבּוֹרֵיהֶם יֻכַּתּוּ, מה שמוביל לבריחה מוחלטת שבה וּמָנוֹס נָסוּ וְלֹא הִפְנוּ את פניהם לאחור כדי להילחם או לבדוק אם רודפים אחריהם. הסיבה למנוסה זו היא מָגוֹר מִסָּבִיב, משום שה' הטיל עליהם חרדה מכל עבר, או משום שאויביהם התקבצו עליהם מכל הכיוונים.