קרה לכם פעם ששמעתם מישהו משתמש במילים גבוהות ויפות, אבל הרגשתם שהוא לא באמת מתכוון למה שהוא אומר? בימי הנביא ירמיהו היו אנשים שניסו להראות כלפי חוץ כאילו הם צדיקים ומאמינים גדולים. כשהם היו צריכים להוכיח משהו, במיוחד כשהיה להם סכסוך על כסף עם אדם אחר, הם היו אומרים וְאִם חַי־ה' יֹאמֵרוּ. כלומר, הם היו נשבעים בשמו של ה' כדי שיחשבו שהם דוברי אמת.
אבל בפועל, זו הייתה רק תחפושת. ביומיום שלהם הם בכלל לא התנהגו כמו אנשים מאמינים, אלא רק השתמשו בשם ה' כדי לרכוש את האמון של הסביבה ולנצח במשפט. המילה לָכֵן מופיעה כאן במשמעות של "אכן" או "באמת", והנביא מסביר שבאמת לַשֶּׁקֶר יִשָּׁבֵעוּ. הם נשבעים בשם ה' דווקא כשהם מתכוונים לרמות ולשקר. אדם שמתנהג ככה מראה שהוא בכלל לא מאמין בה'. הרי ה' לא מתרשם ממילים ריקות שיוצאות מהפה. הוא בוחן את מה שנמצא עמוק בתוך הלב, ויודע בדיוק מה מסתתר מאחורי השקר.