יצא לכם פעם לחשוב מה קורה רגע אחרי שמלחמה ארוכה מסתיימת? כשמלך בבל כבש את ירושלים, המפקד שלו נבוזראדן היה צריך להחליט מי מהתושבים יעזוב את הארץ וילך לגלות בבבל, ומי יישאר. הבבלים לא לקחו את כולם, אלא בחרו קבוצות שונות של אנשים. קודם כל, הם לקחו חלק מתוך ומדלות העם, שהם האנשים העניים והחלשים, אבל את השאר הם השאירו בארץ. יחד איתם הם לקחו ואת יתר העם, כלומר שאר התושבים הרגילים שניצלו מהמלחמה. קבוצה נוספת שנלקחה היא ואת הנופלים. לא מדובר באנשים שנפלו על האדמה, אלא באנשים שהרגישו שהמלחמה קשה ומייאשת מדי, ולכן החליטו להיכנע ולעבור לצד של מלך בבל. בסוף, הבבלים לקחו גם ואת יתר האמון. המילה האמון בתנ"ך היא בדיוק כמו המילה ההמון, והכוונה היא להמון העם, כלומר לאנשים הרבים שגרו מחוץ לירושלים, בכל שאר הערים של ארץ יהודה.
ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק ט״ו
וּמִדַּלּ֨וֹת הָעָ֜ם וְֽאֶת־יֶ֥תֶר הָעָ֣ם ׀ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הָאָמ֑וֹן הֶגְלָ֕ה נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.