תארו לעצמכם מצב שבו ארץ שלמה מתרוקנת מתושביה, ורק קבוצה קטנה של אנשים נשארת מאחור כדי לשמור עליה. אחרי החורבן והגלות, נבוזראדן, שהיה רב טבחים, כלומר השר האחראי לבצע את פקודותיו הקשות של המלך, החליט לא להשאיר את ארץ ישראל ריקה ושוממה לגמרי. הוא בחר להשאיר בארץ את האנשים העניים ביותר, שנקראים ומדלות. אותם אנשים נשארו כדי לעבוד את האדמה ולשמור עליה חיה. נבוזראדן חילק להם תפקידים חקלאיים: חלקם הפכו לכורמים, שהם פועלים המטפלים בכרמים, וחלקם וליוגבים, חקלאים שעובדים את השדות וחופרים באדמה בורות ותעלות כדי לגדל יבולים.
ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק ט״ז
וּמִדַּלּ֣וֹת הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֕יר נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים לְכֹרְמִ֖ים וּלְיֹגְבִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.