תארו לעצמכם מצב שבו אי אפשר לצאת מהעיר שלכם במשך חודשים ארוכים, כי צבא חזק מקיף אותה מכל הכיוונים. זה בדיוק מה שקרה לירושלים, שנותרה לכודה תחת צבא בבל. מצב זה נקרא במצור, מילה שמתארת את החיילים שמקיפים את העיר כדי לכבוש אותה. הם נקראים כך כי הם מצרים לאנשי העיר, כלומר גורמים להם לסבל ולמצוקה גדולה. המצב הזה, שבו העיר הייתה מוקפת, נמשך עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שהיא השנה האחת-עשרה למלכותו של המלך צדקיהו. בסך הכל המצור נמשך בערך שנה וחצי, אבל מלך בבל לא מיהר להילחם בכוח ולפרוץ פנימה. במקום זאת, הוא בחר בשיטה של סגירה איטית על העיר, כי הוא הבין שגם ככה אין לאנשי ירושלים מספיק כוח להחזיק מעמד.
ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק ה׳
וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצ֑וֹר עַ֚ד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.