יצא לכם פעם לראות עדר כבשים רועה בשדה ירוק ופתוח? בדרך כלל זו תמונה מאוד רגועה ושקטה. אבל כאן, הנביא משתמש בציור הזה כדי לתאר משהו הפוך לגמרי, צבא גדול שבא להשתלט על הארץ.
כשהוא אומר רֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם, הוא מתכוון למלכים ולשרי הצבא של האויב. העדרים שלהם הם בעצם החיילים הרבים שבאים להקיף את העיר. האויבים מתמקמים מסביב ומתכוננים. המילה תָּקְעוּ מתארת איך הם נועצים בחוזקה את היתדות באדמה, כדי להקים את מחנות האוהלים שלהם.
ואיך הם פועלים? ממש כמו שכבשים אוכלות ומחסלות את כל העשב בחלקה שלהן. המילה רָעוּ פירושה כאן אכילה וחיסול של המרעה, והביטוי אֶת יָדוֹ מסביר שכל שר או גדוד אחראי על המקום שקרוב אליו. כל קבוצת חיילים משתלטת לחלוטין על האזור שבו היא חונה, וכך, כשכל קבוצה פועלת במקום שלה, הם מצליחים להשתלט על הארץ כולה ביחד.