איוב, פרק ל״א, פסוק י״ד

איוב עורך חשבון נפש מתוך יראה מפני המשפט האלוהי ומבין שמעמדו העוצמתי אינו פוטר אותו מאחריות כלפי החלשים הכפופים לו. הוא שואל את עצמו וּמָה אֶעֱשֶׂה כאשר ה' יתייצב נגדו, שכן יָקוּם אֵל ממקומו במיוחד כדי להגן על הנדכאים ולהכניע את הגאים. כאשר ה' יִפְקֹד, כלומר ישגיח, יזכור את מעשיו וידרוש ממנו דין וחשבון על יחסו למשרתיו, הוא תוהה מָה אֲשִׁיבֶנּוּ וכיצד יוכל להצדיק את עצמו. במקביל לחשש מיום הדין האישי, דבריו מבטאים גם את העימות המשפטי שהוא מנהל מול בוראו על סבלו, מתוך תהייה כיצד יוכל לענות לה' כאשר זה ישיב לטענותיו. בשל כך הוא מקפיד לנהוג בעבדיו בהוגנות גם כשהם מורדים בו, מתוך הבנה שאם יחמיר עמם, לא יוכל לצפות שהייסורים שהוא עצמו סופג מה' יכפרו על חטאיו.