איוב הקפיד על מצוות הכנסת אורחים ודאג כי בַּחוּץ לֹא־יָלִין גֵּר, כך שאף אדם זר לא נאלץ לישון ברחוב אלא מצא תמיד מחסה בביתו. לשם כך הוא קבע כי דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח, כאשר המילה לָאֹרַח מכוונת גם לעובר האורח וגם לדרך עצמה. ביתו לא היה חבוי אלא פנה ישירות אל הדרך הראשית, ודלתותיו נפתחו ובָלטו כלפי חוץ כדי להראות למרחוק, ואף בלילה, שהמקום פתוח לרווחה ומזמין פנימה. מתוך מסירותו, איוב לא סמך על בני ביתו אלא השקיף אל הדרך ופתח את הדלתות לבאים בעצמו.
איוב, פרק ל״א, פסוק ל״ב
בַּ֭חוּץ לֹא־יָלִ֣ין גֵּ֑ר דְּ֝לָתַ֗י לָאֹ֥רַח אֶפְתָּֽח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.