אנשי ביתו ומשרתיו של איוב, הנקראים מְתֵי אׇהֳלִי, כעסו עליו בשל הטרחה הרבה שדרש מהם בקבלת אורחים בשעות הלילה. מתוך זעם ותסכול על העומס הכבד הם אָמְרוּ עליו מִי־יִתֵּן מִבְּשָׂרוֹ לֹא נִשְׂבָּע, כלומר ייחלו מרוב כעס לאכול את בשרו מבלי לשבוע מכך לעולם. גישה שונה מפרשת כי בני הבית לא כעסו על איוב, אלא דחקו בו לנקום באויבו באכזריות ולבקש לאכול מבשרו של האויב. לחלופין, ייתכן שמדובר בתיאור חיובי שבו מְתֵי אׇהֳלִי הם האורחים עצמם. לפי הבנה זו, האורחים נהנו כל כך מהבשר שאיוב הגיש להם, עד שייחלו שלא לשבוע ממנו לעולם כדי שיוכלו להמשיך לאכול עוד ועוד.
איוב, פרק ל״א, פסוק ל״א
אִם־לֹ֣א אָ֭מְרוּ מְתֵ֣י אׇהֳלִ֑י מִי־יִתֵּ֥ן מִ֝בְּשָׂר֗וֹ לֹ֣א נִשְׂבָּֽע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.