איוב, פרק ל״א, פסוק י׳

איוב מקבל על עצמו עונש אכזר וטראגי שיפגע באשתו, אם יתברר שחטא בהרהור או במעשה עם אשת איש. הוא מצהיר כי תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי, כלומר תתאלמן ותיאלץ לעבוד בפרך בטחינת תבואה עבור אדם זר כדי לשרוד, או לחלופין, הדבר משמש דימוי לכך שתימסר לאחרים לזנות והפקרות. מצוקה כלכלית זו תהפוך אותה לפגיעה, וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין, כלומר אנשים זרים ינצלו את מצבה וישכבו עמה. עם זאת, המילה אֲחֵרִין נכתבה באות נו"ן סופית כדי לרמז שאותם אנשים רק יתפתו אחריה במחשבתם ולא יגיעו למעשה פיזי, כעונש של מידה כנגד מידה על כך שאיוב עצמו רק התפתה בלבו ולא השלים את החטא.