איוב מביע קובלנה מרירה ושואל האם הייסורים הקשים שחווה הם החֵלֶק והגמול שהוא מקבל מאת ה' על צדקתו. זעקתו מתייחסת הן למנת סבלו הגופני האישית, והן לאסון המשפחתי שפקד אותו עם מות בניו, המתואר כנַחֲלַת שַׁדַּי היורדת מִמְּרֹמִים. מנגד, ניתן להבין את הפסוק כהמשך להצהרתו הקודמת של איוב כי נמנע מלהביט באישה, וכתיאור מערכת השיקולים המוסרית שהנחתה אותו בעבר. לפי קריאה זו, איוב שאל את עצמו מֶה חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל המיועד לרשעים כדי להרחיק את עצמו מעבירה מתוך יראה, או לחלופין, כדי למנוע מעצמו ניסיון להצדיק מחשבת חטא באשליה שאישה זרה היא הנַחֲלַת שַׁדַּי המיועדת לו.
איוב, פרק ל״א, פסוק ב׳
וּמֶ֤ה חֵ֣לֶק אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְֽנַחֲלַ֥ת שַׁ֝דַּ֗י מִמְּרֹמִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.