איוב, פרק ל״א, פסוק כ״ג

איוב נמנע מלפגוע בחלשים מתוך שתי רמות של יראה כלפי ה'. מצד אחד הוא מצהיר כִּי פַחַד אֵלַי אֵיד אֵל, כלומר הוא נרתע מן האסון והעונש שה' מביא על הרשעים, ויש המסבירים כי הוא חושש לפגוע במידת החסד האלוהית. מצד שני, קיימת בו יראת הרוממות, ולכן וּמִשְּׂאֵתוֹ לֹא אוּכָל. מתוך הכרה בגדולתו וכבודו של ה', איוב פשוט לא מסוגל לבצע עוול מתוך בושה כלפיו, גם אלמלא פחד מהעונש. יתרה מכך, מכיוון שה' הוא אביהם של החלשים, איוב מבין שפגיעה בהם היא פגיעה בבניו של ה', מעשה שאין ביכולתו לעשות.