איוב, פרק ל״א, פסוק ל״ח

איוב מצהיר על חפותו המוחלטת מפשעים ומקבל על עצמו עונש חמור אִם־עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק בשל מעשי גזל, אי תשלום על הקרקע או שפיכות דמים. בהמשך לכך הוא מדגיש כי לא ייתכן שוְיַחַד תְּלָמֶיהָ יִבְכָּיוּן, כלומר שערוגות השדה יבכו על עושק שכרם של הפועלים או על לקיחת יבול בכוח. זעקת האדמה מייצגת גם הקפדה על מצוות, כך שהיא אינה צועקת על מניעת מתנות עניים, מעשרות או שמירת שמיטה, והמילה וְיַחַד מעידה כי הקרקע לא נחרשה בשור ובחמור יחדיו. מנגד, ייתכן שהבכי אינו נובע מחטאים אלא ממצבה הפיזי של האדמה השוממה כעת, אך איוב מבהיר כי לא פשעיו הם שגרמו לחורבן.