איוב מצהיר כי מעולם לא הפך את השפע הכלכלי למקור גאוותו ולא ייחס את ההצלחה לכוחו או להשתדלותו האישית. הוא נמנע מלהפגין את עושרו כדי שלא לעורר קנאה בקרב העניים, ולא ראה קניינים חומריים כדבר שראוי לשמוח בו. על כן הוא מעיד אִם אֶשְׂמַח כִּי רַב חֵילִי, כלומר לא שאב סיפוק מהכבוד החברתי שקיבל רק בשל עושרו וכוחו. בנוסף, הוא נותר מנותק מהישגיו גם בשלב מתקדם יותר, וְכִי כַבִּיר מָצְאָה יָדִי, שבו השתמש בכספו באופן אקטיבי כדי לקנות נכסים רבים ולהרחיב את שליטתו.
איוב, פרק ל״א, פסוק כ״ה
אִם־אֶ֭שְׂמַח כִּֽי־רַ֣ב חֵילִ֑י וְכִֽי־כַ֝בִּ֗יר מָצְאָ֥ה יָדִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.