איוב מצהיר כי מעולם לא נתן ללבו ללכת שולל אם אראה אור, כלומר את השמש כי יהל ויזרח בשיא עוצמתו, וירח יקר הזוהר ומכובד כשהוא מלא והולך ומוסיף להאיר במסלולו. הוא מעיד כי לא עבד את המאורות הללו בסתר ולא טעה לייחס להם את מקור עושרו והצלחתו. יתרה מזאת, הוא נמנע מלהביט בהם מתוך גאווה על רכושו או כדי להיסחף אחר שמחות העולם הזה. כמו כן, איוב נזהר מלחקור את טבעם של גרמי השמים, שמא מחשבתו תוביל לכפירה בחידוש העולם על ידי ה'.
איוב, פרק ל״א, פסוק כ״ו
אִם־אֶרְאֶ֣ה א֭וֹר כִּ֣י יָהֵ֑ל וְ֝יָרֵ֗חַ יָקָ֥ר הֹלֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.