כאשר האדם מתמלא בייסורים קשים הראויים לעונשם של רשעים, מתקיים בו וְדִין־רָשָׁע מָלֵאתָ, אך ה' בוחר לייסר אותו רק כדי להשיבו למוטב, וכך דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹכוּ והייסורים עצמם סועדים את האדם ומצילים אותו מעונש עתידי. זווית נוספת מעבירה את ההתרחשות אל בית הדין של מעלה, שם ה' בוחן ביסודיות את הדין, המייצג את טענות המקטרג, עד לפסק וגמר המשפט. לחלופין, הדברים עשויים לתאר את עברו של האדם כעשיר בעל כוח שהעניש רשעים עד תום, ובכך גרם לצדק להחזיק מעמד. מכל מקום, מתברר כי הדין והמשפט הם היסודות שתומכים ומעמידים את המציאות כולה.
איוב, פרק ל״ו, פסוק י״ז
וְדִין־רָשָׁ֥ע מָלֵ֑אתָ דִּ֖ין וּמִשְׁפָּ֣ט יִתְמֹֽכוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.