יצא לכם פעם לבנות משהו מיוחד ולתת לו שם כדי שלעולם לא תשכחו למה הוא נועד? זה בדיוק מה שעשו שבטי ראובן וגד כשהם סיימו לבנות את המזבח הגדול שלהם.
כשכתוב וַיִּקְרְאוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד לַמִּזְבֵּחַ, נראה כאילו חסרה שם מילה, אבל הכוונה היא שהם קראו למזבח בשם "עֵד". הם לא בחרו את השם הזה סתם. המזבח נועד להיות עדות חיה בֵּינֹתֵינוּ, כלומר בין השבטים שגרים בצד אחד של נהר הירדן לבין שאר השבטים שגרים בצד השני.
העדות הזו היא בעצם הבטחה משותפת של כל העם כי ה׳ הָאֱלֹהִים. המזבח מכריז לכולם שה׳ הוא האל היחיד, ומשמש כהבטחה חזקה לכל הדורות שהשבטים לעולם לא יעזבו את ה׳, לא יעבדו אלים אחרים ולא יקריבו קורבנות במזבח אחר.