יצא לכם פעם לחשוב איך אפשר להסיח את דעתו של אדם כדי לקחת משהו בלי שהוא ישים לב? זה בדיוק מה שקרה כשהלוחמים משבט דן הגיעו לאזור הר אפרים. כאשר מסופר וַיָּבֹאוּ עַד בֵּית מִיכָה, הכוונה היא שהמחנה שלהם עבר ממש ליד הבית של מיכה. חמשת המרגלים, שכבר סיירו שם קודם לכן, סיפרו לשאר הלוחמים שיש בבית הזה פסלים וכלים מיוחדים, וכולם הסכימו שייקחו אותם. כדי להצליח במשימה, הם תכננו פעולה מחושבת. המרגלים ניגשו אל הבית ואמרו שלום לנער הלוי ששימש שם ככוהן. כשהכוהן שמע שיש שש מאות לוחמים חמושים שמחכים בשער העיר, הוא יצא מיד מן הבית כדי לראות אותם. בזמן שהוא עמד בשער ושוחח עם הלוחמים, המרגלים ניצלו את העובדה שהוא לא נמצא, נכנסו בחזרה לבית ולקחו את כל הפסלים בקלות ובלי שאף אחד יפריע להם.
שופטים, פרק י״ח, פסוק י״ג
וַיַּעַבְר֥וּ מִשָּׁ֖ם הַר־אֶפְרָ֑יִם וַיָּבֹ֖אוּ עַד־בֵּ֥ית מִיכָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.