יצא לכם פעם לחשוב מה קורה לעם שלם כשאין לו מנהיג? מי דואג לסדר? מי עוצר את מי שמתנהג בצורה לא ראויה? התקופה שעליה אנחנו קוראים עכשיו הייתה בדיוק כזאת. הכתוב אומר וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל, כדי להסביר לנו שבאותם ימים לא היה שלטון מסודר ולא היה שופט שיעשה צדק. בגלל שלא היה מנהיג שיעניש את מי שחוטא וישמור על השקט, ריב פרטי בין אנשים הפך לצערנו למלחמה קשה וכואבת בין השבטים.
הסיפור שלנו מתחיל באיש משבט לוי שגר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם, כלומר ממש בקצה של ההר. אותו לוי לקח לו אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ. פילגש היא אישה שחיה עם בן הזוג שלה, אבל ללא כתובה וקידושין כמו בנישואים רגילים. בשלב מסוים, היחסים ביניהם התקלקלו. האישה כעסה, הפנתה עורף ללוי וברחה אל בית אבא שלה. היא נשארה שם הרבה זמן כדי להראות שהיא לא מתכוונת לשוב אליו. אנחנו יודעים שהיא רק כעסה ועזבה, ולא עשתה מעשים חמורים של בגידה, כי אחרת לבעלה היה אסור לקבל אותה בחזרה והוא לא היה יוצא לחפש אחריה כדי להחזיר אותה הביתה.