תארו לעצמכם מצב שבו אתם מארחים חבר בבית שלכם, ופתאום מגיעה קבוצת אנשים שרוצה להציק לו. ברור שתרצו להגן עליו בכל מחיר, נכון? זה בדיוק מה שקורה כאן. בעל הבית יוצא החוצה אל ההמון שמקיף את ביתו, ומנסה לשכנע אותם לא לפגוע באורח שלו.
הוא משתמש בשתי טענות חזקות. קודם כל, הוא מבקש מהם: אַל אַחַי. המילה אַל פירושה בקשה שלא לעשות משהו. הוא קורא להם "אחים שלי", למרות שהם בכלל לא מאותו שבט, כדי לבקש מהם יחס של כבוד. הוא מסביר להם שאם הם יפגעו באורח שנמצא תחת ההגנה שלו, הם בעצם פוגעים בכבוד שלו כמארח.
אחר כך הוא עובר לטענה השנייה ואומר: אַל תָּרֵעוּ נָא. המילה נָא פירושה "עכשיו" או "בבקשה". הוא מסביר להם שעצם הכוונה שלהם לעשות רע לאורח היא פסולה. הוא מוסיף את המילה אַחֲרֵי, שכאן המשמעות שלה היא "בגלל ש" או "מכיוון ש" האורח הגיע אליו. הוא מתחנן אליהם: אַל תַּעֲשׂוּ אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאת. המילה הַנְּבָלָה מתארת מעשה מאוד מכוער ולא מוסרי. לעשות משהו רע זה תמיד לא בסדר, אבל לעשות את זה לאדם זר שסמך עליך ומצא מחסה בבית שלך, זה כבר מעשה חמור פי כמה.
כשהוא אומר דווקא את המילים הַנְּבָלָה הַזֹּאת, הוא בעצם רומז להם שהפגיעה באורח היא המעשה הכי נורא בעיניו. הוא כל כך נואש להגן על האורח, שהוא אפילו יהיה מוכן מיד אחר כך להציע להם פתרון אחר במקום, כמו להוציא אליהם את בתו ואת האישה של האורח, רק כדי שיעזבו את האורח עצמו בשקט ולא יעשו את המעשה החמור הזה.