רשימת העופות הטמאים ממשיכה ומציגה שלושה עופות בעלי תכונות ייחודיות, ששמותיהם מעידים על טבעם, מראם והתנהגותם.
התנשמת מזוהה על ידי חלק מהפרשנים כעטלף הפורח בלילה [רש"י, מזרחי, חזקוני, פרדס יוסף, ברכת אשר], בעוד אחרים מזהים אותה כמין ינשוף [רד"צ הופמן, אוהב גר, נתינה לגר, רלב"ג, אדרת אליהו]. מקור שמה נובע מנשימה ונשיפת אוויר [רד"צ הופמן], או מהעובדה שכל הרואה אותה נדהם ומשתומם מכיעור צורתה [תולדות יצחק, אבן עזרא, חזקוני, פענח רזא, קיצור בעל הטורים]. בנוסף, היא מוכרת כעוף המשמיע קולות צעקה ויללה בלילה [מזרחי, תורה תמימה, פרדס יוסף]. התורה מזכירה את השם "תנשמת" פעם נוספת ברשימת השרצים הטמאים. הפרשנים מסבירים שהתנשמת שבשרצים היא החפרפרת, והתכונה המשותפת לה ולעוף היא היעדר עיניים רואות [רש"י, מזרחי, אדרת אליהו]. עם זאת, יש מי שתמה על כך שהתורה בחרה לכנות עוף מעופף וחיה תת-קרקעית באותו שם בדיוק, רק בשל עיוורונם המשותף [ברכת אשר].
זהותה המדויקת של הקאת אינה ברורה לחלוטין [רלב"ג], אך היא מקושרת לעוף המצוי בכרכי הים [תורה תמימה, פרדס יוסף, אדרת אליהו], ויש המזהים אותה כשקנאי או כעוף מדברי [נתינה לגר, רד"צ הופמן]. דעה ייחודית מזהה אותה כקוקיה, הנקראת כך על שם הקול שהיא משמיעה [שד"ל]. עם זאת, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא ששמה נגזר מטבעה להקיא את מאכלה [תולדות יצחק, אבן עזרא, חזקוני, תורה תמימה, קיצור בעל הטורים, רד"צ הופמן]. התנהגות זו באה לידי ביטוי בכך שהיא מקיאה מכיסה דגים שהביאה ממרחקים, כדי לחמם אותם ולהאכיל בהם את אפרוחיה [פרדס יוסף].
הרחם מוכר במסורת בשם "שרקרק" או "ירקרק" [תורה תמימה, נתינה לגר, הכתב והקבלה, אדרת אליהו]. קיימת מחלוקת לגבי מראהו וקולו. יש המתארים אותו כעוף בעל חזה וכנפיים בצבע ירוק-אש, נוצות תכלת-כהה ומקור עקום [הכתב והקבלה]. מסורת אחרת טוענת כי זהו עוף לבן שחור-כנפיים, נטול נוצות בראשו וחסר קול לחלוטין [תורה תמימה והכתב והקבלה בשם הפרחון]. אולם, פרשנים אחרים דוחים בתוקף את הטענה שהוא אילם, ומוכיחים ממקורות תלמודיים שהוא מצפצף תדיר וקולו נשמע כהברת המילה "שרקרק", ועל שם כך כינויו [תורה תמימה, הכתב והקבלה, נתינה לגר]. שמו המקראי נובע ממידת הרחמים יוצאת הדופן שהוא מפגין כלפי גוזליו [רלב"ג, תולדות יצחק, אבן עזרא, חזקוני, קיצור בעל הטורים]. מעבר לכך, עוף זה נחשב למבשר טובות; המסורת קובעת כי עם הופעתו של הרחם, יורדים רחמים לעולם בצורת גשמי ברכה [תורה תמימה, פרדס יוסף, הכתב והקבלה].