רשימת העופות הטמאים בתורה מפרטת סוגים שונים של עופות דורסים, המאופיינים בראייה חדה ויכולת תעופה מהירה. זיהויים המדויק של עופות אלו העסיק רבות את מפרשי המקרא, במיוחד לאור שינויי השמות המופיעים ברשימה המקבילה בספר דברים.
הדאה מוסברת על ידי הפרשנים כעוף דורס ששמו נגזר ממהירות מעופו ויכולת הדאייה שלו, בדומה לביטוי "כאשר ידאה הנשר" [תולדות יצחק, אבן עזרא, חזקוני, רד"צ הופמן]. באשר לזיהוי האיה, הדעות חלוקות לגבי מקור שמה: יש הסבורים שנקראה כך משום שמנהגה לשכון באזורים שוממים ואיים [תולדות יצחק, אבן עזרא, חזקוני], בעוד אחרים מסבירים ששמה הוא חיקוי לצליל קולה וצווחתה [שד"ל, רד"צ הופמן]. מדובר, ככל הנראה, במשפחה של עופות דורסים בגודל בינוני [ביאור שטיינזלץ].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים, הנשענת על דברי התלמוד, היא שיש להשוות בין פסוק זה לבין הרשימה המקבילה בספר דברים (פרשת ראה), שם נכתב "והראה ואת האיה והדיה". לפי גישה זו, הדאה היא למעשה ה"ראה", וה"דיה" היא האיה [תורה תמימה, מלבי"ם, ביאור יש"ר, חזקוני, אדרת אליהו], ויש אף הסבורים כי כל השמות הללו מתייחסים לאותו מין ממש [מלבי"ם]. הסיבה לכך שהעוף נקרא "ראה" היא בשל חוש הראייה יוצא הדופן שלו, המאפשר לו לאתר טרף ממרחקים עצומים [תורה תמימה, תולדות יצחק, רלב"ג, רד"צ הופמן]. הסיבה שהתורה משתמשת במספר שמות נרדפים לאותו עוף היא מעשית: למנוע טעות. מכיוון שבמקומות שונים קראו לאותו עוף בשמות שונים, התורה פירטה את כל הכינויים כדי להבטיח שאדם לא יטעה ויאכל עוף טמא רק משום שבמקומו הוא נקרא בשם אחר [תורה תמימה, רלב"ג, ביאור יש"ר]. מנגד, יש המציינים כי תרגום אונקלוס מזהה את הדאה דווקא עם ה"דיה", ולא עם ה"ראה", מה שמצביע על מסורת זיהוי מעט שונה [נתינה לגר, רד"צ הופמן].
המילה למינה אינה מיותרת, והיא באה ללמד שהאיסור אינו חל רק על עוף ספציפי אחד, אלא על קבוצה שלמה של עופות מאותה משפחה. בכל מין כזה ישנם תתי-מינים רבים שלמרות שהם שונים זה מזה במראם או בשמם, הם נכללים תחת אותו איסור [אור החיים, רלב"ג, ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ, הכתב והקבלה]. התורה מסווגת את הבריות לפי מהותן הפנימית או פעולתן המרכזית, ולכן עופות שעשויים להיראות כשייכים למינים נפרדים לחלוטין על פי חכמת הטבע, מקובצים בתורה תחת סוג אחד בשל תכונה פנימית משותפת [העמק דבר]. משמעות המילה מבחינה לשונית היא "לכל אחד ואחד השייכים לאותו מין" [הכתב והקבלה].
מעבר לרובד הזואולוגי וההלכתי, ישנו גם פירוש רעיוני לשמות העופות. השמות האיה ו"דיה" רומזים לשאלות של אמונה והשגחה. המילה "איה" מסמלת את כפירת האדם השואל "אַיֵּה?" – היכן הוא השכר והעונש? לעומתו, המילה "דיה" מסמלת את התשובה "דָּא" (כאן) – ה' נוכח, משגיח על העולם, ודן את האדם מידה כנגד מידה [שפתי כהן].