ויקרא, פרק ט״ז, פסוק י״ט

הכהן הגדול מזה מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים כלפי מטה על גג מזבח הזהב הפנימי, כשהוא טובל את אצבעו לפני כל הזאה. כדי שהדם ייגע ישירות במזבח, הכהן מזיז הצידה את האפר והגחלים ומזה עָלָיו, על השטח הגלוי והנקי. לתהליך זה מטרה כפולה של תיקון העבר והכנה לעתיד, ולכן נאמר וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הטהרה, שפירושה גם גילוי, מוחקת את משקעי החטאים שטימאו את המקדש, ואילו הקידוש מחנך את המזבח מחדש ומבטיח שכל מה שיעלה עליו יתקבל ברצון מכאן ולהבא. כך הטהרה מובילה אל הקדושה, ומכפרת במקביל על המציאות הארצית והעליונה תוך נטיעת קדושת ה' בעולם.