למרות שאהרון כבר נמצא בקודש הקודשים, הכתוב מציין כי וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, שכן כניסה זו מתרחשת למעשה בשלב מאוחר יותר של היום כדי להוציא את הכף והמחתה, מתוך כבוד שלא להותיר אפר במקום כה קדוש. התורה שינתה את הסדר הכרונולוגי וקיבצה יחד את כל עבודות הפנים כדי לחייב את הכהן לטבול ולהחליף בגדים מספר פעמים ביום הכיפורים, אף שיש הסבורים שעבור אהרון בשאר ימות השנה זהו אכן הסדר המעשי. בסיום התהליך, וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ. הציווי וְהִנִּיחָם שָׁם מלמד שבגדים אלו טעונים גניזה ואסורים בשימוש עתידי מאחר שספגו קדושה עליונה לפני ה', וגניזתם מסמלת את כוחה של התשובה ההופכת את האדם לבריה חדשה.
ויקרא, פרק ט״ז, פסוק כ״ג
פרשת אחרי מות
וּבָ֤א אַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת־בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.