לאחר שסיים את כפרתו האישית, הכוהן הגדול יוצא לחצר המשכן ושחט את שעיר החטאת אשר לעם, המיועד באופן בלעדי לכפרת ישראל ולטיהור המקדש מטומאות שנעשו בשגגה. לאחר מכן הוא נכנס אל קודש הקודשים והביא את דמו אל מבית לפרכת, שם הוא נדרש לפעול בדיוק כפי שפעל בקרבנו שלו: ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר. הכוהן והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת, כשהוא מתיז את הדם פעם אחת כלפי מעלה ושבע פעמים כלפי מטה אל עבר הקרקע, מבלי שהדם ייגע בארון עצמו. שוויון זה בעבודת הדם מסמל שאין הבדל בין מנהיג לאדם מן השורה, ושניהם נדרשים לכוון את שאיפותיהם אל ה' וליישמן בעולם המעשה.
ויקרא, פרק ט״ז, פסוק ט״ו
פרשת אחרי מות
וְשָׁחַ֞ט אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וְהֵבִיא֙ אֶת־דָּמ֔וֹ אֶל־מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת וְעָשָׂ֣ה אֶת־דָּמ֗וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֥ה אֹת֛וֹ עַל־הַכַּפֹּ֖רֶת וְלִפְנֵ֥י הַכַּפֹּֽרֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.