אהרן מכין ומקדיש את השעיר לה', ופעולת וְהִקְרִ֤יב מתבטאת בהגשתו והנעתו לצד מערב. ייעודו של השעיר נקבע כבר כשהוא זה אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל מתוך הקלפי, ואין חובה שהגורל יישאר מונח על גופו. המילים וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת מתפרשות לרוב כהכרזה מילולית של הכהן האומר "לה' חטאת", או כקביעה מוחלטת של הגורל עצמו שעושה את השעיר לקרבן ללא תלות בדיבור. מנגד, יש המבינים מילים אלו כפשוטן, כפעולה פיזית של שחיטה והקרבה בפועל.
ויקרא, פרק ט״ז, פסוק ט׳
פרשת אחרי מות
וְהִקְרִ֤יב אַהֲרֹן֙ אֶת־הַשָּׂעִ֔יר אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל לַיהֹוָ֑ה וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.