בניגוד לשעיר המוקרב במקדש, והשעיר אשר עלה עליו הגורל, שפתק ההגרלה הונח פיזית על גופו, מנותב למסלול של סילוק חטאי העם אל מחוץ ליישוב. שעיר זה יעמד חי לפני ה' על ידי אחרים, כדי לכפר עליו בעודו בחיים באמצעות וידוי דברים בלבד, שבו הכהן הגדול סומך את ידיו ומעביר אליו את העוונות. לאחר מכן מצווה הכהן לשלח אתו לבדו כדי לסלק את רוח הטומאה, ולגרשו לעזאזל המדברה, אל צוק הרים תלול ושומם המייצג את כליון היצרים. שליחתו למדבר חלה בכל מקומות המקדש לאורך הדורות, והיא מסתיימת בדחיפתו מהצוק אל מותו, ולכן מדגיש הכתוב שהוא נותר בחיים רק כל עוד הוא נמצא לפני ה'.
ויקרא, פרק ט״ז, פסוק י׳
פרשת אחרי מות
וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַעֲזָאזֵ֔ל יׇֽעֳמַד־חַ֛י לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.