ויקרא, פרק ט״ז, פסוק ח׳

כדי לברר את רצון ה' ולבטא כניעה מוחלטת להשגחה, שולף הכהן הגדול גּוֹרָלוֹת זהים ומניח אותם עַל־שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם, שחייבים להיות שווים לחלוטין במראם. הגרלה זו נועדה לקבוע לאן ינותב כל שעיר, כאשר גּוֹרָל אֶחָד מוקדש לַיהֹוָה, וְגוֹרָל אֶחָד נשלח לַעֲזָאזֵל, שהוא הר צחיח ותלול. השילוח לאזור שומם זה ממחיש את השמדת החטאים ומרחיק את העם מאמונות טפלות. אף שהדבר משמש גם כמעין שוחד לכוח המקטרג כדי שיהפוך לסנגור על ישראל, אין מדובר בקורבן לכוחות הרע, שכן שני השעירים שייכים לה' וההכרעה מתבצעת בציוויו בלבד.