לאחר סיום מתן הדמים בעבודת יום הכיפורים, הכהן מטפל בחלקי הקורבנות המיועדים לשריפה. הביטוי וְאֵת חֵלֶב מכוון לחלקים המובחרים, ואילו המילה הַחַטָּאת משמשת כשם כולל לפר של אהרן ולשעיר של העם גם יחד, ויש הסוברים שהיא כוללת אף את שעיר המוסף. התורה מדגישה כי הכהן יַקְטִיר חלבים אלו לאחר הקרבת קורבנות העולה, כדי ללמד שההקטרה חייבת להתבצע תמיד, אפילו בשבת או במצב של טומאה. שריפת החלבים נעשית הַמִּזְבֵּחָה, כלומר על מזבח העולה החיצון שבעזרה, שכן אסור להעלותם על המזבח הפנימי שבהיכל המיועד לקטורת ולהזאת דמים בלבד.
ויקרא, פרק ט״ז, פסוק כ״ה
פרשת אחרי מות
וְאֵ֛ת חֵ֥לֶב הַֽחַטָּ֖את יַקְטִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.