ויקרא, פרק ט״ז, פסוק ה׳

הכהן הגדול פועל ביום הכיפורים כשליח הציבור, ולכן וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח את הקרבנות הנרכשים מכספי העם כולו כדי לכפר על כולם בשווה. התורה דורשת להביא שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים הזהים לחלוטין במראם ובערכם, שכן הם מייצגים מהות אחת המפוצלת לשני כיוונים. שניהם מוקדשים יחד לְחַטָּאת, כאשר אחד מוקרב לה' ומכפר על טומאת המקדש, והשני נושא עמו את חטאי הציבור אל המדבר. לסיום תהליך הריצוי והכפרה מובא וְאַיִל אֶחָד ומובחר לְעֹלָה, המייצג את ייעודו של עם ישראל להוביל את האנושות כולה כעין איל ההולך בראש העדר.