ויקרא, פרק כ״ו, פסוק ב׳

קרה לכם פעם שהייתם בסביבה שבה אף אחד לא מתנהג כמוכם ופתאום הרגשתם קצת שונים? לפעמים, אדם עלול להגיע למצב שבו הוא עובד אצל אדון שלא מכיר את ה׳ ולא שומר שבת. במצב כזה, קל מאוד להתבלבל, לשכוח את הדרך ולהתחיל להתנהג כמו כולם. לכן, ה׳ נותן לנו שני דברים חזקים שישמרו עלינו ויזכירו לנו תמיד מי אנחנו. קודם כל, ה׳ אומר אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י, כלומר עלינו לשמור על השבתות ועל החגים שלנו. המילה תִּשְׁמֹרוּ מזכירה לנו שצריך להקפיד עליהם תמיד, גם כשנמצאים רחוק מהבית או במצב לא פשוט. הדבר השני הוא וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ, שפירושו שעלינו לכבד מאוד את בית המקדש ולשמור על הקדושה שלו. גם היום, כשבית המקדש עדיין לא נבנה מחדש, אנחנו ממשיכים לכבד את בתי הכנסת שלנו, שהם כמו מקדש קטן. בסוף, ה׳ חותם במילים אֲנִ֖י יְהֹוָֽה. זוהי הכרזה של מלך שאוהב אותנו, שמזכיר לנו שהוא תמיד רואה את המאמץ שלנו, והוא מבטיח לתת שכר עצום וגדול למי שמקפיד על המצוות החשובות האלה.