תארו לעצמכם שאתם נמצאים במקום לא מוכר ופתאום שומעים רעש מבהיל. רוב הסיכויים שתתחילו לרוץ מהר בלי להסתכל לאן אתם בורחים, נכון? לפעמים, כשאנשים נמצאים בפחד גדול מאוד, הם בורחים בבהלה עצומה. המילים וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו מתארות מצב שבו מתוך חיפזון, הבורחים בכלל לא מסתכלים לצדדים, נתקלים זה בזה ומפילים אחד את השני במרוצה. הם בורחים כְּמִפְּנֵי חֶרֶב, כלומר הפחד כל כך מציף את הלבבות שלהם עד שהם בטוחים שמישהו מסוכן רודף אחריהם, למרות שבפועל וְרֹדֵף אָיִן, שזה אומר שאין שם אף אדם שבאמת רודף אחריהם. הפחד נמצא רק בראש שלהם.
המפרשים שמו לב למשהו מעניין. למה כתוב שאדם נכשל דווקא באחיו? הדבר מלמד אותנו סוד חשוב על עם ישראל. אנחנו קשורים אחד לשני כמו ערימה גדולה של אגוזים. יצא לכם פעם לנסות להוציא אגוז אחד מתוך ערימה כזו? ברגע שמוציאים אחד, כל שאר האגוזים מתדרדרים ונופלים יחד איתו. כך גם בעם ישראל, כשמישהו עושה טעות או חוטא, הדבר משפיע על כולם, כי כולנו ערבים ואחראים זה לזה.
בגלל הפחד הגדול הזה, ובגלל שהם לא מאוחדים אלא מכשילים אחד את השני, התוצאה היא וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. הכוונה היא שאפילו אם הם ינסו להתאסף יחד כדי להגן על עצמם, לא יהיה להם מספיק כוח לעמוד בקומה זקופה וחזקה, והם יישארו חלשים.