שלב זה בתוכחה מהווה נקודת הסלמה חריפה. ה׳ עובר מפגיעה ברווחה הכללית לשלב של זוועות וייסורים קשים, המהווים תגובה ישירה לחטאי העם.
המילים בַּחֲמַת קֶרִי מתארות התנגדות אלוהית המגיעה מתוך זעם ותוקף של רוגז [ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ, נתינה לגר]. המונח קֶרִי מבטא אירועים מפליאים וקשים שלא עלו כלל על דעתם של ישראל. גם כאשר העם יבין שהרעה באה עליו, עוצמת החימה הזו תהיה בלתי נתפסת ובלתי צפויה עבורו [העמק דבר]. זעם זה עתיד להתגשם באופן מיידי בפורענויות איומות, כגון רעב כבד בזמן מצור שיביא לניתוק אכזרי של כל הקשרים המשפחתיים הטבעיים [פירושי רד"צ הופמן].
הפועל וְיִסַּרְתִּי (המנוקד באות וי"ו בשווא ובאות יו"ד בחיריק [חזקוני]) נגזר מהשורש י.ס.ר, ומשמעותו להעניש ולחנך, בדומה לאדם המייסר את בנו [רשב"ם]. מבחינה תחבירית, המילים עַל חַטֹּאתֵיכֶם מחוברות ומקושרות ישירות לפועל וְיִסַּרְתִּי, כדי להדגיש כי הייסורים הללו יבואו באופן ישיר כעונש על החטאים [אבן עזרא].