דמיינו שאתם הולכים בחוץ ביום סתיו, פתאום נושבת רוח קלה, ועלה קטן עף ופוגע בעלה אחר. האם הרחש החלש הזה היה גורם לכם לברוח בבהלה?
התורה מספרת לנו על מצב מיוחד שיקרה לאנשים מעם ישראל שיעזבו את ארץ ישראל וייצאו לגלות. האנשים האלו, וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם, ירגישו פתאום בודדים וחסרי ביטחון. כשהם חיו בארץ ישראל הם הרגישו חזקים ואמיצים, אבל כעת ה' אומר וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם. המילה מֹרֶךְ מתארת פחד עצום, חולשה ודאגה שממלאים את הלב ומרככים אותו.
בגלל הפחד העמוק הזה, וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף. כשהם ישמעו רעש טבעי ופשוט של עלים שזזים ברוח, הם יחשבו שצבא שלם מתקרב אליהם. מרוב חרדה, וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף. הם יתחילו לרוץ ולברוח בבהלה כאילו חיילים רודפים אחריהם, והם יפלו על האדמה מרוב עייפות, בלבול ופחד, למרות שבאמת אף אחד לא רודף אחריהם כלל.
המצב הזה נועד ללמד אותם שיעור חשוב. ה' מראה להם שגם כשהם רחוקים בארצות אחרות, הוא ממשיך להשגיח עליהם. הם לא יכולים לסמוך רק על עצמם או על חוקי הטבע, אלא הם תמיד זקוקים לכוח, לשמחה ולהגנה שה' נותן להם.