יצא לכם פעם לסחוב על הגב שק ממש כבד למשך זמן רב, וכשהורדתם אותו סוף סוף, עדיין הרגשתם שאתם מכופפים קדימה? זה בדיוק מה שקורה לשור שעובד קשה בשדה. חקלאים שמים על הצוואר שלו עול, שזו קורת עץ כבדה, ומהדקים אותה בעזרת יתדות כדי שלא תזוז. כאשר ה' הוציא אותנו ממצרים, הוא לא רק הסיר מאיתנו את המשא הכבד, אלא הבטיח וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם. ה' שבר לגמרי את היתדות ואת העול. למה הוא עשה זאת? כי שור שרק הורידו ממנו את העול עדיין הולך עם הראש למטה מתוך הרגל ופחד שתיכף יחזירו לו אותו. אבל כשהוא רואה ששוברים את העץ לגמרי מול העיניים שלו, הוא מבין שעבודתו באמת הסתיימה.
ה' רצה לשחרר אותנו לגמרי מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים. המטרה לא הייתה רק להעביר אותנו ממקום למקום, אלא לשנות אותנו מבפנים, שלא נרגיש יותר כמו עבדים מפוחדים, אלא נהיה אנשים חופשיים באמת. בזכות זה שהעול נשבר לתמיד, אנחנו יכולים ללכת קוֹמְמִיּוּת. המשמעות היא ללכת בקומה זקופה, עם ראש מורם, בגאווה ובלי שום פחד מאף אחד. ה' מזכיר לנו את יציאת מצרים כדי להראות לנו שהוא כבר הוכיח את האהבה שלו אלינו ועשה למעננו נסים, ולכן אנחנו יכולים לסמוך עליו שתמיד ישמור עלינו חופשיים וזקופים.