ויקרא, פרק כ״ו, פסוק י״ג

הזכרת הגאולה בעבר משמשת ערובה לקיום הברכות העתידיות, שכן ה' המכריז אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כבר הוכיח את יכולתו לשחרר את העם. מטרת הגאולה אינה רק שינוי גיאוגרפי, אלא שינוי מהותי בנפש האומה מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים לבני חורין המשוחררים משעבוד בשר ודם. שחרור זה מתואר בדימוי של שור המשתחרר ממשאו, כאשר ההבטחה וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם מתייחסת להרס מוחלט של היתדות המהדקות את העול לצוואר, כדי לעקור לצמיתות את פחד ההשתעבדות. כתוצאה משבירת עול האומות, מובטח לעם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, כלומר הליכה בקומה זקופה, בחופשיות וללא פחד, המבטאת התרוממות נפשית ופיזית שלמה.