קרה לכם פעם שקיבלתם אזהרה קטנה שהתנהגתם לא בסדר, אבל החלטתם להתעלם ולהמשיך בשלכם? לפעמים בני אדם מתנהגים בדיוק כך כלפי ה׳. הוא שולח להם אזהרות וקשיים כדי שיבינו שהם צריכים לתקן את המעשים שלהם, אבל וְאִם עַד אֵלֶּה עמוק בתוך הקשיים האלו, הם עדיין מתעקשים. הם חושבים שהכול קורה סתם במקרה, ומחליטים שלֹא תִשְׁמְעוּ לִי. הכוונה כאן היא לא לטעות בטעות, אלא למצב שבו אדם מכיר את ה׳, אבל בוחר בכוונה למרוד בו ולא ללמוד את התורה שלו.
בתגובה להתעקשות הזו, ה׳ אומר וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם. כלומר, הוא יביא קשיים חדשים ושונים מאלה שהיו קודם. אבל שימו לב למילה לְיַסְּרָה, שמסתירה בתוכה המון אהבה. ה׳ לא מעניש מתוך כעס או רצון לפגוע חלילה. הוא מתנהג ממש כמו אבא אוהב שמחנך את הבן שלו. הוא עושה את זה בהדרגה, שלב אחר שלב, רק כדי לעזור לעם לתקן את דרכו ולחזור למוטב.
ה׳ מזהיר שהקשיים יהיו שֶׁבַע פעמים יותר. בתורה, המספר שבע כאן לא אומר שיהיו בדיוק שבעה עונשים, אלא זו דרך לומר שהקשיים יהיו רבים ויוכפלו. ולמרות זאת, המילים עַל חַטֹּאתֵיכֶם מראות לנו כמה חסד ורחמים יש בה׳. הוא מודד את העונש בדיוק לפי הגודל של החטאים של בני האדם, ולא לפי הגדולה העצומה שלו עצמו. תארו לעצמכם מה היה קורה אם ה׳ היה מעניש לפי הכבוד והגודל האינסופי שלו, העולם לא היה יכול להחזיק מעמד אפילו רגע אחד. לכן ה׳ מגביל את הקושי, מתאים אותו בדיוק למעשים שלנו, ומשאיר לנו תמיד פתח להקשיב, לתקן ולשוב אליו באהבה.