ויקרא, פרק כ״ו, פסוק י״ח

כאשר הייסורים הראשונים אינם מעוררים את האדם לתשובה והוא נותר באדישותו בעודו סובל או אף לאחר מכן, ה' מזהיר שמא וְאִם עַד אֵלֶּה תמשיכו למרוד במודע ולֹא תִשְׁמְעוּ לִי. בתגובה לכך מצהיר ה' וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם, כלומר הבאת ייסורים חדשים וקשים יותר, אך פעולה זו נעשית מתוך אהבה של אב המבקש לתקן את בניו ולא להשמידם. העונש יוכפל משמעותית או יכלול שבע פורענויות מדויקות כנגד מרידתכם, כפי שמבוטא במילה שֶׁבַע. עם זאת, ההקפדה להעניש אך ורק עַל חַטֹּאתֵיכֶם מעידה על חסד אלוהי, שכן העונש מוגבל למידת החטא האנושי ואינו נמדד לפי כבודו של ה', עונש שהעולם לא היה מסוגל לשאת.