נחמיה, פרק ג׳, פסוק ט״ו

Nehemiah 3:15Sefaria

וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הָעַ֜יִן הֶ֠חֱזִ֠יק שַׁלּ֣וּן בֶּן־כׇּל־חֹזֶה֮ שַׂ֣ר פֶּ֣לֶךְ הַמִּצְפָּה֒ ה֤וּא יִבְנֶ֙נּוּ֙ וִיטַֽלְלֶ֔נּוּ (ויעמידו) [וְיַעֲמִיד֙] דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָ֑יו וְ֠אֵ֠ת חוֹמַ֞ת בְּרֵכַ֤ת הַשֶּׁ֙לַח֙ לְגַן־הַמֶּ֔לֶךְ וְעַד־הַֽמַּעֲל֔וֹת הַיּוֹרְד֖וֹת מֵעִ֥יר דָּוִֽיד׃ {ס}

תארו לעצמכם שאתם אחראים על מבצע בנייה ענק, ופתאום אתם מגיעים לאזור הכי מיוחד בעיר, המקום שבו נמצאים הגנים של המלך ומאגרי המים העתיקים. זה בדיוק מה שקרה כאשר בנו מחדש את חומות ירושלים!


מי שלקח על עצמו את המשימה החשובה הזו היה אדם בשם שַׁלּוּן בֶּן־כָּל־חֹזֶה. הוא היה שַׂר פֶּלֶךְ הַמִּצְפָּה, כלומר המושל של אזור המצפה. הוא התחיל את העבודה בבניית שַׁעַר הָעַיִן. על הפעולה שלו בשער נאמר וִיטַלְלֶנּוּ, שזו מילה מיוחדת שמשמעותה שהוא בנה גג ותקרה מעל השער כדי לעשות צל ולתת מחסה למי שעובר בו. אחרי שהוא סיים לבנות את הגג, הוא גם הציב את הדלתות, המנעולים והבריחים של השער.


אבל שלון לא עצר שם. הוא בנה גם את חוֹמַת בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח לְגַן־הַמֶּלֶךְ. זו הייתה חומה קרובה לגן המלך, ליד בריכת מים גדולה ששימשה להשקיית העצים והירקות של הגן עוד מימי המלכים הקדומים. הבריכה נקראה כך בגלל ענפי העצים שהיו מתפשטים ונשלחים לכל עבר בזכות המים הרבים. שלון המשיך לבנות את החומה מאזור הבריכה וְעַד־הַמַּעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד, שהן מדרגות מוכרות שירדו מאזור עיר דוד לכיוון חומת ירושלים.


פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.