נחמיה, פרק ג׳, פסוק ל״ד

Nehemiah 3:34Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר ׀ לִפְנֵ֣י אֶחָ֗יו וְחֵיל֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וַיֹּ֕אמֶר מָ֛ה הַיְּהוּדִ֥ים הָאֲמֵלָלִ֖ים עֹשִׂ֑ים הֲיַעַזְב֨וּ לָהֶ֤ם הֲיִזְבָּ֙חוּ֙ הַיְכַלּ֣וּ בַיּ֔וֹם הַיְחַיּ֧וּ אֶת־הָאֲבָנִ֛ים מֵעֲרֵמ֥וֹת הֶעָפָ֖ר וְהֵ֥מָּה שְׂרוּפֽוֹת׃

נסו לדמיין שאתם משקיעים את כל הכוח שלכם כדי לתקן משהו חשוב שנהרס, ופתאום מגיעים אנשים, נעמדים מולכם ופשוט מתחילים לצחוק על כל מה שאתם עושים. זה בדיוק מה שקרה ליהודים שחזרו לארץ ישראל וניסו לשקם את חומות ירושלים ההרוסות. האויבים שלהם עמדו מול צבא שומרון, וזלזלו לגמרי בסיכוי של היהודים להצליח לבנות את החומה.


האויבים מתחילים את הלעג שלהם וקוראים ליהודים הָאֲמֵלָלִים, שזה אומר אנשים חלשים, עייפים ומסכנים מרוב סבל. אחר כך הם שואלים בזלזול הֲיַעַזְבוּ לָהֶם. הכוונה היא האם היהודים באמת חושבים שהם יצליחו לחזק את החומה, והאם קצת עפר שהם ממלאים שם באמת יחזיק חומה כל כך חלשה ורעועה. הם ממשיכים ושואלים הֲיִזְבָּחוּ, כדי לצחוק על התקווה של היהודים לסיים את הבנייה ולחגוג בשמחה עם קורבנות. האויבים חושבים שהחומה הזו כל כך עלובה, שאין בכלל טעם לשמוח בה.


הזלזול ממשיך גם לקצב העבודה, כשהם שואלים הַיְכַלּוּ בַיּוֹם. כלומר, האם היהודים באמת יצליחו לסיים את העבודה ביום המטרה שקבעו לעצמם, כשיש להם כל כך מעט פועלים? בסוף, הלעג מגיע לשיא כשהם מסתכלים על חומרי הבנייה ושואלים הַיְחַיּוּ אֶת־הָאֲבָנִים מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר וְהֵמָּה שְׂרוּפוֹת. המילה מֵעֲרֵמוֹת מתארת את הגלים הגדולים של העפר וההריסות שהיו שם. האויבים משווים את האבנים למשהו מת שקבור באדמה, כי האש ששרפה את ירושלים בעבר הרסה את האבנים ופוררה אותן. הם בעצם שואלים: האם היהודים מסוגלים לעשות פלא ולהקים לתחייה אבנים שרופות, ולהפוך אותן שוב לאבנים קשות וחזקות שמתאימות לבנייה?


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ג
פסוק ל״ה

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.