תארו לעצמכם שאתם צועדים בדרך ארוכה אל מקום שאתם מאוד מצפים להגיע אליו, ופתאום מודיעים לכם שהמסלול חסום ועליכם להסתובב ולחזור לאחור. זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל לאחר חטא המרגלים. ה' מודיע להם שהם לא יכולים להיכנס לארץ כעת, ומזהיר אותם כי וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי מחכים להם בדרך. ה' מזכיר את האויבים כדי להזהיר את העם שאם הם ינסו להתקדם למרות האיסור, הם עלולים להיפגע, כי ה' כבר לא מלווה אותם בקרב הזה וישמור עליהם רק אם יחזרו לאחור.
הפסוק מתאר שהאויב יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק, כדי להסביר לנו שהאויבים פרסו את הכוחות הרבים שלהם בכל הגבולות וחסמו כל דרך אפשרית. בגלל הסכנה הזו, ה' אומר לעם מָחָר פְּנוּ. המילה מָחָר לא אומרת דווקא שמחר בבוקר הם צריכים לצאת לדרך, אלא שזה יקרה בזמן הקרוב. ההוראה פְּנוּ פירושה להסתובב ולפנות לאחור. ה' מוסיף ואומר להם וּסְעוּ לָכֶם, כלומר שלמרות שהם צריכים לנדוד עכשיו במדבר, הנסיעה הזו היא בעצם לטובתם ותגן עליהם. עליהם לצעוד אל הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם סוּף. אין הכוונה שהם צריכים לחצות שוב את הים, אלא שעליהם ללכת בשביל מוכר שנקרא "דרך ים סוף", שיוביל אותם בבטחה בחזרה אל עומק המדבר וירחיק אותם מהסכנה.