יצא לכם פעם לעמוד מול מישהו הרבה יותר גדול וחזק מכם ולחשוש? זה בדיוק מה שהרגיש משה רבנו לפני המלחמה מול עוג מלך הבשן. עוג היה ענק אמיתי, ומשה דאג שאולי יש לעוג זכויות של מעשים טובים מהעבר שיעזרו לו. אבל הכוח של עוג היה רק כוח של גוף גדול ושרירים, לעומת עם ישראל שהכוח שלהם הגיע מהאמונה בה'.
עוג חשב שהוא ינצח בקלות. הוא אפילו ניסה להרים הר שלם ולזרוק אותו על מחנה ישראל. אבל ה' הראה לו שהכוח הפיזי שלו לא שווה כלום, ושלח נמלים קטנטנות שניקבו את ההר וגרמו לו ליפול על עוג. תארו לעצמכם, יצורים כל כך קטנים שניצחו ענק עצום. זה מלמד אותנו שהרוח והאמונה חזקים יותר מכל כוח פיזי.
בסוף, משה רבנו בעצמו הוא זה שהכה את עוג. משה לקח גרזן גדול, קפץ גבוה והכה את עוג דווקא בקרסול שלו. למה דווקא שם? כדי להראות שכל הבסיס של הכוח הפיזי הגדול של עוג פשוט נופל כשיש מולו כוח רוחני אמיתי. בזמן שמשה ניצח את עוג, עם ישראל נלחמו בשאר העם שלו וניצחו וְאֶת בָּנָיו. המילה הזו כתובה בתורה חסרה, בלי האות יו"ד, וזה מרמז שלעוג היה בן אחד שהיה אפילו יותר חזק וקשה ממנו, אבל גם אותו בני ישראל ניצחו.
הניצחון היה מוחלט עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד, כלומר לא נשאר אף חייל מהצבא של עוג. לאחר מכן בני ישראל זכו בנחלה וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ, הם נכנסו והתיישבו בארץ שלו לתמיד. המלחמה הזו מזכירה לנו שכוח פיזי גדול לא תמיד עוזר, והכי חשוב זה לסמוך על ה' ועל החסד שלו.