קרה לכם פעם שהייתם במסע ארוך, וממש רגע לפני שהגעתם לסוף, פתאום קרה משהו ממש לא צפוי? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. אחרי המון שנים של הליכה במדבר, הם כבר עומדים להיכנס לארץ המובטחת. פתאום, הם נתקלים בהפתעה. מלך כנעני שגר באזור הנגב, שנקרא הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ־עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב, מחליט לתקוף אותם.
למה הוא עשה את זה? התורה מספרת לנו וַיִּשְׁמַע, כלומר המלך שמע משהו שגרם לו לצאת לקרב. הוא שמע שבני ישראל מתקדמים לכיוונו דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים. המילה הזו מזכירה את המילה תרים, והכוונה היא לאותו מסלול שבו הלכו המרגלים הרבה שנים קודם לכן. כשהמלך שמע שהם הולכים בדרך הזו, הוא הבין שהם מתכוונים להיכנס לארץ, ונלחץ. לכן, הוא החליט לתקוף ראשון.
המלך הצליח לפגוע בהם קצת, כמו שכתוב וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי. אבל אל תדאגו, הפגיעה הייתה ממש קטנה. האויב לא הצליח להרוג אף אחד, אלא רק לקח מעט רכוש או שבויים. למרות שהנזק היה קטן, האירוע הזה עשה משהו מאוד חשוב. הוא גרם לבני ישראל להתעורר, להתאחד יחד ולהתפלל מכל הלב אל ה׳. בזכות התפילה והאחדות הזו, הם יצאו מחוזקים והצליחו בסופו של דבר לנצח במלחמה.