במדבר, פרק כ״ב, פסוק ל״ד

קרה לכם פעם שהייתם בטוחים שאתם יודעים הכול, ובסוף התברר שדווקא פספסתם משהו ממש ברור? זה בדיוק מה שקורה לבלעם. בלעם תמיד השוויץ שהוא חכם גדול, שהוא רואה דברים שאחרים לא רואים ומבין את המחשבות של ה'. אבל פתאום, הוא עומד מול המלאך ונאלץ להודות ולומר חָטָאתִי. על מה הוא מתנצל? הוא מסביר למלאך כִּי לֹא יָדַעְתִּי. אבל רגע, ממתי חוסר ידיעה נחשב לחטא? המפרשים מסבירים שהחטא של בלעם היה שהוא פשוט לא שם לב. האתון שלו התנהגה בדרך כל כך מוזרה, והוא היה צריך לעצור, לחשוב ולהבין שיש כאן איזה כוח רוחני שמנסה לעצור אותו. במקום זה, הוא התעקש להמשיך. איזו בושה זו לאדם שחושב שהוא הכי חכם בעולם, להודות שדווקא הוא לא הבין מה קורה סביבו! ואז בלעם מציע לחזור הביתה ואומר למלאך וְעַתָּה אִם־רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִּי. לכאורה, זה נשמע כאילו הוא נכנע, אבל בעצם מסתתרת כאן קצת חוצפה. בלעם מדגיש ואומר "אם זה רע בעיניך", כאילו הוא אומר למלאך: ה' הרי ציווה עליי ללכת, ורק בעיניך זה נראה רע? בלעם עדיין מנסה להתווכח, ובתוך תוכו הוא לא באמת רוצה לוותר על התוכנית שלו.