קרה לכם פעם שהייתם כל כך ממוקדים במטרה מסוימת, עד שקמתם בבוקר ועשיתם הכל לבד, אפילו דברים שאתם בדרך כלל מבקשים מאחרים לעשות עבורכם? זה בדיוק מה שקרה לבלעם, אבל מהסיבה הלא נכונה. בלעם היה אדם חשוב שמלכים ושרים כיבדו אותו, והוא תמיד נעזר במשרתים. אבל כשהוא רצה לצאת לדרך כדי להזיק לעם ישראל, הוא כל כך מיהר מרוב כעס, עד שהוא ויתר על הכבוד שלו ועשה את העבודה הפשוטה בעצמו. לכן נאמר וַיַּחֲבשׁ אֶת אֲתֹנוֹ, הוא בעצמו קשר והכין את האתון שלו לרכיבה ולא חיכה למשרתים.
אבל ה' ראה את הפעולה הזו והבהיר לבלעם שזה לא יעזור לו. הרבה לפני שבלעם מיהר לקום בבוקר כדי לעשות רע, אברהם אבינו מיהר לקום בבוקר ולחבוש את החמור שלו בעצמו מתוך אהבה עצומה לה'. האהבה הגדולה של אברהם חזקה הרבה יותר מהכעס של בלעם, והיא הקדימה וביטלה אותה.
כשבלעם סוף סוף יצא לדרך, נאמר וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב. המילה עִם מלמדת אותנו שבלעם לא סתם צעד באותו שביל ליד השרים של מואב. הוא הלך עמם ממש, כלומר הוא הסכים לגמרי עם המטרה הרעה שלהם והרגיש שותף מלא לתוכנית שלהם, במקום להישאר נאמן ולהקשיב אך ורק לרצון ה'.