קרה לכם פעם שביקשתם לעשות משהו, הסכימו לכם, אבל עדיין כעסו עליכם? זה בדיוק מה שקרה לבלעם. ה' הרשה לבלעם להצטרף למשלחת של מואב, אבל עדיין כעס עליו. למה? כי ה' ידע בדיוק מה עובר לבלעם בראש. בלעם ידע שאסור לו לקלל את עם ישראל, אבל הוא כל כך רצה לקבל הרבה כסף, שהוא קיווה שה' אולי ישנה את דעתו וירשה לו לקלל. המילה הוּא מלמדת אותנו שבלעם לא הלך סתם כי ביקשו ממנו, אלא הוא הלך מיוזמתו, מתוך רצון לעשות רע ונגד הרצון האמיתי של ה'.
כדי לעצור אותו, ה' שלח מלאך שעמד בדרך. המלאך הגיע לְשָׂטָן לוֹ, כלומר להפריע לו, להתנגד ולחסום את דרכו כדי שלא יצליח במשימה שלו. למרות שזה נשמע קצת מאיים, המפרשים מסבירים שזה בעצם היה מלאך של רחמים. ה' שלח אותו דווקא לטובתו של בלעם, כדי לעצור אותו מלעשות חטא חמור וכך להציל אותו מלעשות טעות גדולה.
בלעם יצא לדרך כשהוא רוכב על האתון שלו, והתורה מספרת לנו שהיו גם וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ. למה חשוב להזכיר שהיו איתו בדיוק שני משרתים? כי באותם ימים זה היה הכלל להתנהגות מכובדת ודרך ארץ. אדם חשוב שיוצא לדרך תמיד לוקח איתו שני משרתים, כדי שאם אחד מהם יצטרך ללכת הצידה לרגע, המשרת השני יישאר תמיד קרוב כדי לשמור ולעזור לאדון שלו.