יציאתו של בלעם למואב מבטאת מאבק בין רצונו להשגחת ה', כאשר וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר מתוך רצון עז להזיק לישראל, אך התורה רומזת שזכות אברהם תקדים ותבטל את שנאתו. מעוצמת השנאה שקלקלה את השורה, הוא הזדרז ווַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ, חמור ממין נקבה, בעצמו במקום להיעזר במשרתיו. בחירתו לרכוב על אתון נועדה להציג ענווה מזויפת, ויש המפרשים שאף הטעין אותה בכוחות טומאה. לבסוף וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב כשותף מלא לכוונתם הרעה, תוך שהוא מסתיר מהם את המגבלות שהטיל עליו ה', אף שיש המפרשים שמשמעות הליכתו עמם היא שרק צעד בעקבותיהם.
במדבר, פרק כ״ב, פסוק כ״א
פרשת בלק
וַיָּ֤קׇם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.