תחשבו רגע על תחושה של פחד שמתעוררת בכם כשאתם רואים מולכם משהו עצום וחזק, אפילו אם הוא בכלל לא מנסה לפגוע בכם. זה בדיוק מה שקרה לאנשי מואב. בני ישראל הגיעו לגבול שלהם אחרי שניצחו מלכים חזקים מאוד כמו סיחון ועוג. למרות שבני ישראל לא תקפו את מואב, עצם הנוכחות שלהם שם הספיקה כדי להלחיץ את המואבים מאוד.
המילה וַיָּגָר מתארת את הפחד העמוק שהם הרגישו. אבל למה הם פחדו, הרי הם ידעו שה' ציווה על בני ישראל לא להילחם בהם? המואבים חששו שבני ישראל ייקחו את היבול שלהם, או שאולי ימצאו תירוץ לכבוש את הארץ שלהם בכל זאת. הפחד הזה רק הלך וגבר, והסיבה לכך היא כִּי רַב הוּא. בני ישראל היו המון אנשים, והייתה להם עוצמה אדירה שאי אפשר לנצח. מרוב לחץ, המואבים הגיעו לייאוש מוחלט, וזה מה שמסבירה המילה וַיָּקָץ. הם הרגישו שהעולם שלהם מתהפך ושקשה להם להתמודד עם המועקה.
מעניין לראות שהמואבים פחדו משני דברים שונים. בהתחלה הם פחדו מפני הָעָם, כלומר מהאנשים הפשוטים שאולי ייקחו להם רכוש. אבל אחר כך הגיעה חרדה גדולה ועמוקה יותר מפני בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כשהמואבים התבוננו בבני ישראל, הם ראו עם קדוש ומיוחד שמלא בניסים ומושגח על ידי ה'. הם הבינו שאין להם שום כוח מול עם כזה, והרגישו קטנים וחלשים לעומתם.