במדבר, פרק כ״ב, פסוק י׳

יצא לכם פעם לענות למישהו שמבוגר מכם בצורה קצת מתחכמת במקום פשוט לענות בנימוס? כשבורא עולם שואל את בלעם מי הם האנשים שהגיעו אליו, בלעם עונה בצורה שמראה על גאווה. במקום לענות בענווה ולהגיד שהרי ה' רואה ויודע הכל, הוא נותן תשובה יבשה ורגילה. כשהוא מתאר מי שלח אליו את האנשים, בלעם בוחר להדגיש את המילים מֶלֶךְ מוֹאָב. למה היה לו כל כך חשוב לציין שבלק הוא מלך? הרי השליחים עצם בכלל לא קראו לו ככה. בלעם עושה זאת כדי להראות לה' כמה הוא נחשב. זה כאילו שהוא אומר: אולי בעיניך אני לא אדם כל כך חשוב, אבל תראה איזה מלכים מכובדים שולחים אלי שליחים. בנוסף, אם נשים לב למילים שָׁלַח אֵלָי, נגלה בהן רמז לשנאה הגדולה שהייתה לבלעם. בדרך כלל בתנ"ך, אחרי מילים כאלה אמורה להופיע המילה "לאמר", כדי לתאר מה בדיוק השליחים ביקשו. אבל כאן המילה הזו חסרה. החיסרון של המילה הזו מלמד אותנו שבלעם בכלל לא היה זקוק לשליחות של בלק כדי לרצות לפגוע בעם ישראל. הוא שנא אותם כל כך בעצמו, שהיה מוכן לעשות זאת גם בלי שום בקשה מפורשת מהמלך.