תארו לעצמכם שמישהו מציע לכם חדר שלם מלא באוצרות, רק כדי שתעשו משהו שממש אסור לכם לעשות. איך הייתם מגיבים? כשהמשלחת השנייה והמכובדת של מלך מואב מגיעה אל בלעם, הוא עונה להם תשובה שמגלה לנו בדיוק מי הוא באמת.
בלעם פונה אל השרים החשובים וקורא להם עַבְדֵי בָלָק. יצא לכם לחשוב למה הוא קורא להם עבדים אם הם שרים כל כך מכובדים? בלעם בעצם מעביר להם מסר: בדיוק כמו שאתם משרתים נאמנים שחייבים להקשיב למלך שלכם בלק, כך גם אני חייב להקשיב ולהיות נאמן למלך מלכי המלכים.
אחר כך בלעם מוסיף ואומר: אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב. המשפט הזה חושף עד כמה בלעם אוהב כסף. במקום לומר שאפילו אם יאיימו עליו הוא לא יעבור על דבר ה', הוא מיד מדבר על אוצרות. זו גם דרך ערמומית לרמוז להם: "העבודה שלי שווה המון, וכדאי למלך באמת לשלם לי כל כך הרבה כסף".
אבל למרות הרצון הגדול שלו באוצרות, בלעם מודה: לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָי. הוא מבין שאין לו שום כוח משל עצמו. הוא פשוט לא מסוגל לצאת נגד ה', והוא יודע שאין לו שום אפשרות לבטל את הברכות הטובות שה' כבר נתן לעם ישראל.
הוא מסכם ואומר שאין ביכולתו לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה. כלומר, הוא לא יכול להפעיל אפילו קללה קטנה כדי לגרש את עם ישראל, ובטח שלא קללה גדולה וקשה יותר, למרות שבתוכו הוא היה מאוד רוצה לעשות זאת מתוך השנאה שלו אליהם.